שוקת תשתיות בע"מ נ' משרד התעשיה והמסחר / תל אביב

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת לאפשר לה להישפט על קנסות מנהליים שהוטלו עליה על ידי המשיבה.

2.המבקשת טוענת כי לא העסיקה עובדים זרים כלל ולפיכך לא היה מקום להטיל עליה את הקנסות.

3.עוד טוענת המבקשת, כי הודעות הקנס לא הגיעו לידיה ונודע לה עליהם רק לאחר שעוקלו הרכבים שברשותה.

4.המבקשת ציינה כי שילמה את הקנסות בכדי להסיר את העיקולים אשר הוטלו על רכביה, אך מבקשת היא להישפט ולהשמיע את טיעוניה בעניין הקנסות.

5.המשיבה בתגובתה טענה כי הקנסות אשר הוטלו על המבקשת הוטלו בשל העסקה שלא כדין.

6.עוד טענה המשיבה, כי בהתאם להוראות חוק העבירות המנהליות, התשמ"א – 1985 (להלן:"חוק העבירות המנהליות"), יש לראות במשלוח הודעת הקנס עם אישור מסירה, למענו של תאגיד, כהמצאה כדין ויש לראות ביום העשרים לאחר המשלוח, כמועד ההמצאה בפועל.

7.עוד ציינה המשיבה, כי בעל מניות במבקשת נחקר על אחת העבירות אשר בגינן הוטלו הקנסות, ולפיכך היה מצופה ממנו שידע כי ינקטו הליכים בגין עבירה זו.

8.המשיבה הוסיפה וטענה כי הדו"ח על עיקול המיטלטלין של החברה ניתן ביום 13/6/10 ואילו הבקשה להישפט הוגשה ביום 21/3/12, ולפיכך הבקשה הוגשה בשיהוי ממושך.

9.בנוגע לסמכות בית הדין טענה המשיבה, כי בית הדין נעדר סמכות מלדון בבקשה וזאת בשל העובדה כי בהתאם לחוק העבירות המנהליות, הבקשה להישפט הייתה צריכה להיות מוגשת למשרדי המשיבה ולא לבית הדין.

10.המשיבה הוסיפה כי בהתאם לסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, יש לראות בתשלום הקנס על ידי המבקשת כהודאה באשמה והרשעתה וכן נשיאה בעונש.

11.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

12.סעיף 8 לחוק העבירות המינהליות, מגדיר את הכללים הפרוצדוראליים להטלת קנס מינהלי קצוב, ובסעיף 8 א (א) נקבע האופן בו ניתן לבטל את הקנס המינהלי שהוטל:

8 א.(א)הומצאה לנקנס הודעה לפי סעיף 8 רשאי הוא להגיש לתובע, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לענין סעיף זה (להלן - התובע המוסמך) בקשה לביטול ההודעה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו; נוכח התובע המוסמך כי התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן, רשאי הוא לבטל את ההודעה:

(1)העבירה לא נעברה או שהיא לא נעברה בידי הנקנס;

(2)בנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים.

13.בית הדין אינו מוסמך לדון בבקשה להישפט, אלא הסמכות המוקנית לו היא לקיים את המשפט, גם אם ההודעה להישפט נמסרה באיחור, וזאת בכפוף לסייגים שנקבעו בחוק.

14.בענייננו המבקשת לא די שלא הגישה את הבקשה להישפט לגורם המוסמך, אלא אף פנתה לבית הדין אשר אינו מוסמך כאמור לדון בבקשתה, בשיהוי ניכר מאוד, ולא נתנה כל טעמים מספקים לשיהוי זה.

15.זאת ועוד, תקנה 15 לתקנות העבירות המנהליות, תשמ"ו – 1985 קובעת כי:

"הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי חוק, ניתן להמציאו במשולח במכתב רשום ולפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם. היום העשרים לאחר המשלוח האמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם"